דפוס אופסט 

בעולם הטכנולוגיה של הדפוס ישנם שיטות הדפסה רבות ומגוונות: אופסט, שקע, בלט, רשת, דיגיאטלי, פלקסוגרפיה ועוד על פי מצע ההדפסה (נייר, פלסטיק וכדומה),
גדלים של מוצרים, פני שטח ועוד נתונים רבים.
מאמר זה, מטרתו להסביר את שיטת האופסט והמערכות הנלווים- שיטת הדפוס הנפוצה ביותר בעולם הטכנולוגי של הדפוס.
שיטת האופסט נחשבת בין שיטות הדפוס האיכותיות ביותר (לאחר דפוס שקע), בשיטה זו ניתן להדפסה במגוון רזולוציות הדפסה, מגוון צבעי דפוס ומגוון מצעים.
שיטת האופסט מבוססת על הפרדה בין מים (במערכת המכונה) ובין שמן (שהוא הבסיס לצבעי דפוס) -
הבנה של תהליך ההדפסה חשובה לציבור רחב של "צרכני" דפוס כגון: גרפיקאים, אנשי מקצוע בתחומי הוצאה לאור, אנשי פירסום ועוד כהנה וכהנה בתעשיה הגרפית ומחוצה לה.
במכונות האופסט הקונבציונאלי (בהמשך המאמר נכיר אופסט בשיטה נוספת) ישנה מערכת גלילים למים ולצבע בנוסף ל-3 צילנדרים המבצעים את תהליך ההדפסה:
צילנדר פלטת הדפוס - עליה מורכבת פלטת הדפוס מעבירה את הנמצא על פלטת הדפוס
לצילנדר בלנקט - זוהי כמעין "שמיכה" גומי רב שכבתי - וממנה לנייר כאשר בתווך ישנו צילנדר לחץ אשר יכול להתכונן מבחינת לחצים בהתאם לסוגי נייר ותנאי ההדפסה.

בפלטת הדפוס ישנם אזורים קולטי צבע והדוחים לפיכך את המים הנמצאים תדיר בסביבת ההדפסה ולהיפך איזורים ללא צבע הינם בשכבה דקה של מים אשר בהם הצבע נדחה ומימלא אינו מודפס באיזורים הללו.

ביצור פלטת הדפוס על ידי ההקרנה גורם (מבחינה כימית על גבי הלוח) לאיזורי בלוח להיות קולטי צבע ודוחים מים ולהיפך איזורים בהם יהיו המים וללא צבע.
אם כן תהליך ההדפסה מורכב משלבים המבוצעים בו זמנית: הרטבה באמצעות גלילי המים, צביעה באמצעות גלילי הצבע כאשר איזורים בפלטה כבר רטובים (תהליך הנעשה בו זמנית), ההעברה לבנקט וההדפסה כאשר הנייר (או מצע אחר כגון חומר פולימירי או אחר) עובר בין צילנדר הבלנקט ובין צילנדר הלחץ.

? מיבנה מכונות האופסט (Offset Press)

מערכת המים וחשיבות איכות המים המערכת הדפוס:
כללי - מערכות מים בנויות מגלילי מריחה חלק ממערכות הינם משולבות מים-צבע - באמצעות גליל יעודי-על מנת לשמור על רמת עירבוב ( יחס מים - צבע בשפה המקצועית: אימילגציה) נכונה לסביבת הדפוס. רמה זו תורמת לרמת צבע תואמת יחסית מהר עם תחילת ההדפסה וחוסכת זמן כיוון מכונה לכיוון הצבע הנדרש, או בעצירה והפעלה מחודשת של ההדפסה (כול עצירה של מכונה - דורשת "זמן הסתגלות" על מנת להגיע לרמת עירבוב נכונה של צבע-מים של הצבעוניות הנתונה בהדפסה).

מערכת המים וחשיבות איכות המים המערכת הדפוס:

למים חשיבות רבה בתהליך הדפוס - הם מעוברים לצלינדר הפלטה באמצעות גלילי מריחה האחראים למינון אחיד של המים, המים חיבים להיות באיכות כימית ופיזיקלית תואמת לדפוס (...כן - בסביבת הדפוס יש חשיבות רבה להכרה של הסביבה הכימית פיזקאלית) וכמובן נקיים משאריות שבבי נייר או חומרי ניקוי שיכולים לשנות את האיזון הכימי בסביבת ההדפסה.
למים במכונות הדפוס יש דרגת חומציות (PH) של 4.75 המתאימה לסביבת ההדפסה, המים באים עם תוספות האחראים לשמירת דרגת החומציות של המים ולהורדת מתח הפנים (זה בעצם "המופע" של המים על גבי הפלטה, מטרתנו ליצור מתח פנים קטן כדי "לנצל" יותר את נקודת המים על גבי הפלטה) של נקודת המים על הפלטה

מים עם תוספת (אלכוהול)

תוספות של מים יכולים להיות אלכוהול או חומרים חליפים המורידים את מתח הפנים של המים.
כאמור יש לשמור על איכות מים נאותים: כולל קשיות של מים (תלוי במקורות המים, כך למשל מים "קשים" יכולים להשפיע בצורה אחרת על יחסי מים-צבע ממים הבאים ממקורות אחרים יותר "רכים" ממינראלים האופינים למים קשים), טפרטורה נאותה, כאשר התוסף היינו אלכוהול , מערכת המים מלווה עם מערכת קירור - למניעת התנדפות של האלכוהול.
יש להבין כי במשך ההדפסה נלווים למים חומרי ניקוי (שאריות של ניקוי מהדפסות קודמות אשר להם "טביעת אצבעות" על מערכות ההדפסה ועלולים לשנות את הסביבה הכימית של ההדפסה ), שאריות של סיבי נייר (במיוחד כאשר מדובר בנייר לא מצופה כמו נייר עיתון, נייר להדפסת ספרים ועוד), חומר אבקתי ממערכת פיזור האבקה ?( מערכת פיזור אבקה מיועדת למנוע "הדבקה" של גליון מודפס לגליון הבא אחריו במיוחד שהצבע עודו "טרי" ממכונת ההדפסה) ועוד חומרים היכולים להשפיע על איכות המים ומימלא להשפעי על איכות ההדפסה.
קיימות מערכות מים רבות ושיטות הרטבה רבות להם לא נדרש במאמר זה.

אופסט ללא מים - Waterless Press


שיטת הדפסה נוספת היא אופסט ללא מים (בעולם הטכנולוגי מוכרת שיטה זו כאופסט "הלא קונבציונאלי"), הללו לוחות מיוחדים הקולטים צבע בלבד, הדפסת אופסט ללא מים היא עם יתרונות רבים אבל יחסית יקרה, בשל השימוש בלוחות וצבעי דפוס יחודים.
אנו אמורים להבין כי המים בהדפסה (...בשיטה הקונבציונלית), מהווים חיסרון בולט, השימוש בהם משפיע על נייר ההדפסה, מערכות המכונה, זמן כיוון המכונה על מנת להגיע ליחס נכון של מים-צבע. לכן במחקר הטכנולוגי ניסו למצוא שיטה אשר "תמנע" את תוספת המים - דהיינו לעבוד עם צבע בלבד.
ואכן לפני 20 שנה לערך הצליחה חברה יפנית (TORAY) לפתח שיטה יחודית זו ומאז צברה לה מונטין בנוסף למשתמשים רבים בשיטה זו. לשיטה זו יתרונות רבים:
כאמור ההדפסה היא ללא מים, איכות הדפסה מעולה המבוצעת גם על המכונות שנועדו להדפסה עם מערכות מים.
לשיטה כמובן גם חסרונות לא מעטים: יש צורך לשמור על טמפרטורה קבועה בסביבת ההדפסה של 20 מעלות לערך - דבר שדורש מערכות קירור יקרות לעיתים בתוך צנרת ופרקי מכונות הנושקעים למערכת ההדפסה.
יתרה מזו לכול צבע יש את הטמפרטורה המומלצת כאשר למשל צבע השחור דורש טמפרטורה גבוהה יותר מאשר צבעי הצהוב, הציאן, והמגנטה (הללו צבעי היסוד של הדפוס אודתם נידרש למאמר אחר בתחום הוצאה לאור והפקות דפוס).

מערכת הצבע והבלנקט בדפוס:


צבעי הדפוס מועברים משוקת הצבע באמצעות גלילי מריחה עד פלטת הדפוס.
תפקיד הגלילים הרבים להבטיח מינון אחיד באיזורי הצבע. חומר הגלילים מורכב ממתכת וגילילי פלסטיק.
השליטה על מערכת הצבע נעשת באמצעות ברגי כיוון השולטים על זרימת הצבע משוקת הצבע לפלטת הדפוס.
במכונות רבות הברגים הינם מנועים חשמלים הנשלטים משולחן בקרה מרכזי - ממוחשב -האחראי בין היתר למינון ושליטה על יחס מים - צבע
עולם הצבע מאופין בצבעים רבים ויחודים: צבעי UV צבעיפ פלורנסטים, מטליים - מתכתיים ועוד רבים.
הבלנקט הינה כמעין "שמיכת" גומי העוטפת את צילנדר הבלנקט, אל צילנדר הבלנקט מועבר הצבע מפלטת הדפוס (זהן אולי מקור השם אופסט - העברה) והבלנקט אל הנייר.
... מתחת לבלנקט יש עוד שמיכה "מרפדת" הנקראת Under Blanket

איכות הבלנקט חשובה מאוד להדפסה, גם קשיות ואילסתיות הבלנקט חשובה בקביעת איכות הנקודות של ההדפסה (מאמר נוסף בעתיד יהיה על נושא נקודות הדפוס והמעבר מצבעוניות רציפה - כמו השיטה הצילומית - לשיטת הדפוס אשר מרשתת את הצבעוניות).
כך למשל בלנקט רך "ימרח" יותר נקודות ואילו בלנקט קשיח יצור יותר נקודות הדפסה חדות - בחירת הבלנקטים בהחלט יכולה גורם לטיב ההדפסה על פי הנייר המודפס (הסו לחשוב על איזה בלנקט אמור הדפס לבחור כאשר מדפיסים על נייר איכותי או הדפסת ספרים למשל)

מערכות בקרה


למכונות דפוס רבות (במיוחד רב צבעיות) ישנם כבר למעלה מדור מערכות בקרה ממוחשבות השולטות משולחן הדפס על כול תהליך ההדפסה.
משולחן זה שולטים: על כמות המים והצבע, על לחצים של צילנדר הלח,, על כול תהליך הכיוון (רגיסטרציה) דהיינו התאמת נקודות למערך גיאומטרי שיצור השלית תמונה (כאמור לנקודת הדפוס ולזויות רשת אדרש בעתיד למאמר נוסף).
כיום ניתן בעצם לשלוט על נושא הצבע עוד בשלב העלאת קובץ הגרפי במחשבי הדפוס, קובץ זה "מתורגם" לכמויות צבע האמורות להיות בשוקת המכונה ומועברות ישירות למכונה ביחד עם נתונים אחרים הרלונטים להדפסה.
אגב- שלב בינים הוא כמובן הקרנת הלוחות - שהוא גם חלק ממערך הממוחשב של הבקרה, כאשר הקובץ מועלה במחשב הדפוס הללו מועברים (ביחד עם נתוני הצבע למכונה) למכונת ההקרנה של הלוחות המיועדים להדפסה,
זוהי בעצם תמצית שיטה Computer to plate - דהיינו המעבר ישירות מן המחשב להקרנה ולהדפסה.
לסיכום : שיטת האופסט הינה נפוצה ביותר בעולם הטכנולוגי, יחד עם זאת יש לה מורכבות יחודית הנובעות מצירוף ועירבוב מים - צבע במכונות הדפוס שלעיתים "רצות" במהירויות גדולות (העיתון המודפס בין לילה ומועבר לצרכנים למשל)
הכרה של שיטה זו, במיוחד לאנשים מתחום המדיה, הגרפיקה, הפירסום יכולה לגרום להבנה טובה יותר ולקבלת החלטות טרם שילחה לדפוס או כאשר מבקרים בסביבת הדפוס.
© כול הזכויות שמורות למשה מירון
http://www.meyrondesign.com/index.htm